האם לצפות למות?

שלום וברכה!
לכאורה היה נראה במבט ראשון שאין עניין בעוה"ז אלא המטרה היא בעצם רק העוה"ב, שהרי העוה"ז כ"כ שפל ומלא בדברים לא טובים, ובאמת איך אפשר לחשוב להאריך ימים בעוה"ז.

אך מתוך התבוננות בדברי התורה וחז"ל, אנו מגלים דבר אחר לחלוטין.
ראשית, אנו רואים בתורה שהשכר למקיימי מצוות ה' כהלכתן הוא לא שימותו מהר ובלי סבל, אלא דווקא "למען ירבו ימיכם". וכן מבואר בכמה מקומות בתנ"ך שהשכר לעשות רצון ה' הוא אריכות ימים בטוב ובנעימים.
שנית, הרמב"ם כותב שהסיבה שנתאוו כ"כ חכמי ישראל ונביאיו לחיות בימות המשיח כי חשוב שבימיו נהיה בשלווה ונחת ומלאה הארץ דעה את ה', וכולם יאריכו ימים בעוה"ז ויוכלו לעבוד את ה' בלא טרחות.
שלישית, אנו רואים בחז"ל ביטוי ברור לכך שאנו חפצי אריכות ימים, וכמו שאמרו במסכת אבות "יפה שעה אחת של תורה ומצוות בעולם הזה מכל חיי העולם הבא", כי יש לנו עניין להאריך כמה שיותר את חיינו בעוה"ז כדי להרבות זכויותינו. וכמו שהמסילת ישרים בתחילת ספרו מבאר שהאדם צריך להתבונן מה תכלית העוה"ז, והתכלית זה בעצם להרבות כמה שיותר אמצעיים כדי לקנות את העוה"ב. באמת הכוזרי כותב שיש אנשים צדיקים וחסידים עליונים ביותר שהגיעו למדריגות גבוהות ועצומות שהם מרגישים שאם הם ימשיכו להיות בעוה"ז אז בגלל השפעות החברה הרעות - הם לא יכולים עוד להתקדם בחיים וממילא הם לא חפצים יותר בחיי העוה"ז. אך ברור הוא שלא מדובר באנשים כמונו שיש לנו אפשרות גדולה ורבה להתקדם הרבה בחיים ובודאי שאנו צריכים לשאוף לאריכות ימים כדי שנוכל לטהר את נפשנו כמה שיותר, לפני שנגיע לפני אלוקינו.

ועכשיו נעמיק עוד יותר:
אחד מעיקרי אמונתנו הוא תחיית המתים, ולכאורה בשביל מה? הרי זהו, גמרנו, עשינו כאן את העבודה בעוה"ז וזכינו לעוה"ב, אז בשביל מה חוזרים שוב לגוף שלנו?
ועוד שאלה: כידוע בבית האבלים אומרים את הפס' "ובלע המוות לנצח" . . . ולמה? והרי אני כן רוצה למות לאחר 120 ולהגיע לחיי העוה"ב?!

מתוך זה מגלה לנו הרמח"ל בספר "דרך ה'" שבעצם מתחילת הבריאה האדם לא היה צריך למות, אלא מכיוון שחטא והנחש הכניס זוהמה בחווה אז נגזרה גזירת המיתה, שאז הגוף מתכלה והופך לעפר ומתנקה מכל זוהמתו, ובינתיים בזמן הזה הנשמה עולה לעולם הנשמות ושם טוב לנו והוא מעין עוה"ב, אך בעצם לא זו התכלית, אלא התכלית שלאחר שיתוקן העולם תחזור הנשמה אל הגוף ושוב לא תצא ממנו, ואז הגוף יהיה מתוקן ויהיה במדריגה גבוהה מאוד, וזה בעצם העוה"ב האמיתי.
ומזה אנו רואים שבעצם הגוף שלנו מחובר אלינו לנצח, אלא שיהיה בזמן המוות ניתוק זמני ביניהם, אך בוודאי שאנו שואפים לכך שהנשמה תחזור לגוף המזוכך והטהור ואז העולם יהיה במדריגה גבוהה מאוד, ושוב לא יהיה מוות, וסוג העבודה אז את ה’ תהיה שונה, אך זה נושא בפני עצמו.
כל טוב וברכה ושפע חיים ארוכים
אילן, וחברים מקשיבים