שאל את הרב

מה ההבדל בין החרדים לדתיים הלאומיים?

חדשות כיפה חברים מקשיבים 29/07/01 14:17 ט באב התשסא

שאלה

נתקבלו משני שואלים:

1) שלום,

רציתי לדעת מהו ההבדל המהותי בין דתיים לחרדים?

התשובה המקובלת היא ההבדלים ביחס למדינה, שבאים לידי ביטוי במעורבות בחברה, גיוס

לצבא והאידיאל למשפחה ולמדינה.

אבל ניתן לראות בשנים האחרונות את ההבדלים הללו נעלמים:

חרדים רבים מתגייסים לצבא, יוצאים מחומות בני ברק וירושלים וחיים אפילו לצד חילוניים. ולגבי האידיאלים, הרי שגם הדתיים וגם החרדים רוצים לחנך את ילדיהם בדרך הדת, ומקפידים שהחילוניות לא תשפיע עליהם. שני הזרמים לא מסתגרים לגמרי מחידושי הטכנולוגיה ועושים בהם שימוש. ולגבי אידיאל המדינה, הרי ברור ששני הזרמים היו רוצים לראות מדינה המבוססת על תורת ישראל [ושני הצדדים מבינים שאין זה אפשרי במציאות של היום].

ליאב

2) מאוד מעניין אותי מה ההבדל בין השקפת עולמם של החרדים להשקפת עולם של "הכיפה הסרוגה"/הדתיים ציונים.

בתודה מראש... בתיה

תשובה

שלום ורוב ברכה,
במענה לשאלה מהו ההבדל בינינו ובין החרדים, יש להשיב כמו יהודי טוב ולשאול – מה זה משנה? במה יתרום חידוד ההבדל בינינו ובינם לשיפור עבודת ה' שלנו?
רק אחרי שנשיב על השאלה הזו ניתן יהיה לענות גם על השאלה הראשונה.

ובכן, התשובה על שאלה זו היא שאמנם קצת חשיבות יש בזה אך לא כ"כ הרבה, וכבר נסביר מדוע.

יש סיפור על רבי אבהו שהיה דרשן דגול וגם בעל ענוה גדולה, ופעם סיפרה לו אשתו שהמתורגמן שלו (= אדם שתפקידו לחזור בקול רם באזני כל השומעים על דברי הדרשן) מתרברב שכל הדרשות שחוזר עליהן הן בעצם דברי עצמו ולא דברי רבי אבהו.
תגובתו הספונטנית של רבי אבהו היתה 'מיני ומינאי יתקלס עלאה' = ממני וממנו ישתבח האל.
כלומר, אומר רבי אבהו שבעצם אין חשיבות מי הוא בעל הדברים, חשוב יותר התוכן שלהם – ואחרי הכל הרי הדברים שלו מגיעים אל העם, ומה חשיבות יש אם הוא החתום עליהם או המתורגמן שלו?

תגובה זו נובעת כמובן מהרבה מאד ענוה – שכל מה שהיא מחפשת בעצם היא האמת ורק האמת, ללא שום מניעים אישיים.

כך נאמר גם ביחס לציבורים אחרים בעם ישראל 'מינן ומינייהו יתקלס עילאה' – מהם ומאיתנו ישתבח האל!
אותנו מעניינת אך ורק הופעת שם ה' בעולם, ואנו שמחים על כל יהודי נוסף ששותף למגמה זו "אפילו" אם הוא חובש כיפה שחורה... !
איננו נושאים פנקסי מפלגה שרק חבריה ופעיליה הם אנשים כשרים לבא בקהל, וכל מי שאיננו בעל אותו גוון הוא פסול.
אנו מסתכלים רק על האמת ומקבלים אותה מכל מי שאמרה.
לכן, הצורך להגדיר בדיוק מיהו חרדי ומיהו דתי-לאומי-תורני וכדו' הוא די שולי.

הרב קוק לימד אותנו לקחת את הטוב שבכל אחד, ואצל אחינו המכונים חרדים יש הרבה מאד טוב, כמו למשל גמילות חסדים, אהבת תורה, קדושת הבית וכו' – וכל הדברים הללו ודומיהם אנו ניקח מהם. אמנם לא ניקח אותם בגלל שהם 'המציאו' אותם, אלא בגלל שהדברים הללו הם אמת אלוקית והיכן שהם נמצאים אנו נאמץ אותם גם כן.

ישנם נושאים בהם אנו חושבים שאחינו החרדים טועים.
כמובן שאיננו מחליטים זאת על דעת עצמינו, שהרי מדובר בנושאים כבידי משקל כמו מדינה, צבא, היתר מכירה וכד' – שרק לגדולי ישראל סמכות לקבוע בהם, אלא גדולי רבותינו שלנו הם שחולקים על גדולי התורה שלהם, ואנו הקטנים פשוט מתבטלים ונמשכים אחריהם כתלמיד הנמשך אחר רבו.

מ"מ מדובר כאן בסה"כ במחלוקת לשם שמים שהיא לגטימית לחלוטין, ואף מבורכת.
ב"ה המחלוקת הזו נשארת בבתי המדרש, ובכל מה שקשור ליחסים האישיים – אין שום פסילה של אף אחד את השני. אנו מוצאים ב"ה הרבה חתונות 'מעורבות' (בין משפחות חרדיות ודתיות) וכן אצל אנשי האמת משני הצדדים אנו מוצאים הרבה הערכה הדדית (בניגוד למשל ליחסינו כלפי הרפורמים להבדיל, שאותם אנו פוסלים אישית ואיננו מוכנים להכיר בהם כלל).

אם היינו משתדלים פחות לחדד ולהגדיר את ההבדלים המסוימים בינינו ובין החרדים, ויותר משתדלים לעמוד על המשותף המרובה שבינינו – נראה שמצבינו היה הרבה יותר טוב. כל אחדות בעולם התורה שפירושה בעצם חיזוק התורה, בודאי מחזק מאד את עם ישראל.

נראה שהתועלת היחידה שניתן למצוא בהגדרת ההבדל בינינו ובין החרדים – היא כאשר אנו באים בפועל לעסוק בנושאים השנויים באמת במחלוקת בינינו, ואנו באים לעמוד יותר על העמדה שלנו אודותם, כאן באמת מאד יעיל לעשות זאת בעזרת הדגשת ה'קונטרסט' - בהדגשת עמדת החולקים עלינו והבנת הסיבות למחלוקת.

אי לכך, וכאן אנו מגיעים לשאלתך, כל הנקודות שמנית המראים שהיום ההבדלים בינינו הולכים ונעלמים – כל זה בסה"כ צריך לשמח אותנו מאד.
ב"ה שהמחלוקות בינינו קטנו ואנו מסוגלים להסכים על יותר ויותר נושאים.
בורא העולם בודאי שמח מאד על אחדות זו אע"פ שעדיין איננה מושלמת.

ואם כוונתך בשאלתך היא אמנם לעמוד על ההבדלים בינינו על מנת ללמוד יותר טוב על הדרך שלנו, הרי שכאן התשובה היא שעם כל הטשטוש הנ"ל שמצאת, נראה שלצערינו עדיין קיימים פערים מהותיים בינינו – וכל מה שקשור לסוגיות מחשבתיות הלכתיות בסיסיות הרי שההבדלים בעינן עומדים, ולהלן פירוט סמלי.

גם היום ואולי היום יותר מבעבר, סבורים חלק מהחרדים כי הקמת מדינת ישראל איננה בהכרח 'ראשית צמיחת גאולתנו'. לפיכך אין הם רואים את הדאגה לקיומה ולשלומה של המדינה ערך עליון.
זו גם הסיבה שבכל מה שקשור לסוגיית השמיטה הם אינם מסכימים לפיתרון כללי למצב החקלאות של מדינת ישראל כמדינה, כפי שבא לפתור 'היתר המכירה' המפורסם.
כמו"כ אם המשך טיפוחה וביסוסה של מדינת ישראל היה חשוב בעיניהם – הם גם היו דואגים למצא פיתרון והיתר הלכתי לגיוס בחורים שאין תורתם אומנותם לצבא.

א"כ בכל הנקודות הללו, הנובעות כולן מאותו שורש והמהוות את שורש ההבדל בינינו ובינם, נראה שלא חל שינוי בזמן האחרון, ואדרבה – מאז תהליך אוסלו שממנו התחילה מדינת ישראל בנסיגה לאחור, התחזקה טענתם שהמדינה היא 'מעשה שטן', ח"ו, ולא 'ראשית צמיחת גאולתינו'.

לסיכום, אע"פ שיתכן וברמה המעשית ההבדלים בינינו קטנו, הרי שברמה האידיאולוגית ההבדלים נותרו בעינן, אך בכל מקרה – כל נושא זה של ההבדלים בינינו ובינם הוא הרבה הרבה פחות חשוב ממה שהוא נראה.

נסיים בתפילת רבי אלימלך: 'אדרבה תן בליבנו שנראה כל אחד מעלת חבירו ולא חסרונו' אמן.
כל טוב
רפאל, חברים מקשיבים

כתבות נוספות