קשיים בחזרה בתשובה

שאלה

שלום רב,

קודם כל, אם תוכל בבקשה לא לפרסם את זה בפומבי ( באתר ) אשמח, כי לא רוצה שמישהו יזהה אותי.

אני "חוזר בתשובה" , אף פעם לא הייתי בשאלה אבל אני עכשיו מתחיל להתחזק, והסביבה שלי מתחילה לשים לב, והיא לא אוהבת את זה, אני אסביר.

אני בא ממשפחה "מסורתית", שומרים תורה ומצוות חצי חצי - הולכים רק בשישי-שבת לבית כנסת ואבא שלי מתפלל שחרית בבית, מדליקים נרות שבת וכל זה, שומרים שבת, אבל עם טלוויזיה בטיימר, ואני, עד ללפני זמן קצר הייתי מניח תפילין ועושה קריאת שמע בסביבות 4 בצהריים - אחרי שאני חוזר מהבית ספר.

בתקופה האחרונה התחלתי להתחזק טיפה, התחלתי לשמוע שיעורים ודרשות ביוטיוב, הלכתי לשיעורים של רבנים מפורסמים כמו הרב שניר גואטה, הרב מאיר אליהו, הרב יגאל כהן, הרב יצחק יוסף ועוד כל מיני, והתחלתי ללכת "הרבה" לבית כנסת, ב05:40-06:00 בבוקר לשחרית, ומנחה וערבית גם בבית הכנסת, ואפילו נשאר לשיעור קצר של חצי שעה.

אבא שלי טיפה וותרן בקטע של התפילות, הוא לא ממש דואג להתפלל במניין ( הוא לא יכול בשחרית כי התפילה מתחילה ב06:00 והוא כבר צריך לצאת מהבית בסביבות 06:20 לעבודה ) שזה טיפה עצוב לי, והוא לא עושה מנחה וערבית (אבל הוא עייף אחרי העבודה אז אני מבין אותו)

עכשיו פה מגיעים הסיבוכים.

קודם כל, אנשים (בעיקר הורים והמשפחה שלי) מתחילים לחשוב שאני מתשגע ושאני נכנס לקטע של התורה יותר מדי, רציתי ללכת ל"יום שכולו תורה" ביום העצמאות, אבל הם לא רצו שאני אלך, כי הם מעדיפים לצאת איתי לבילויים כמו סירות מנוע וכו (שלהגיד את האמת פחות מעניין אותי), אמא שלי דיברה איתי היום על זה ואמרה שהיא פוחדת בגלל שהיא שמעה שמי ש"מסיים" את התיקון שלו לוקחים אותו מהעולם, רציתי להגיד לה הלוואי שאני אצליח לעשות את זה, אבל לא אמרתי לה בשביל לא להדאיג אותה יותר, וכשאמרתי לאבא שלי על היום שכולו תורה, הוא אומר לי "מה אתה חרדי?", "אל תבלבל לי את המוח" - כשבסהכ ביקשתי שהוא יסיע אותי 20 דקות בסביבות 08:40...

אח שלי נשוי, מאוד תומך, הוא פעם היה מאוד בקטע של התורה, לאחרונה הוא טיפה ירד... אבל בעזרת השם הוא יעלה שוב.

הוא אומר לי לא להקשיב לאף אחד וללכת בדרך של התורה, אז לפחות הוא תומך בי.

אחותי נשואה לבחור די חילוני, שאפילו טיפה נגד זה, אבל הוא עדיין מכבד אותנו ושם כיפה בשישי וכל מיני..

הוא היה הראשון ששם לב ושאל את סבתא שלי למה אני כל הזמן מתפלל, וסבתא שלי שאלה את אמא שלי, ואמא שלי אותי, וככה אני מגיע לזה שאני רושם לך הרב.

רוב המשפחה שלי לא תומכת בי, אבל אני מנסה להסביר להורים שלי ש3 תפילות ביום זה המינימום שאמורים לעשות, אמא שלי מעדיפה שאני "אשאר כמו שאני" - שאני אניח תפילין אחרי בית ספר, ושאני לא אטריח את עצמי לקום בבוקר מוקדם.. שאני לא אלך למנחה ערבית אלא רק בשישי שבת - כמו שאבא שלי עושה.

איך אני מסביר לאמא שלי שחצי חצי מאמינה שאני לא רוצה להפסיד שחרית במניין?

איך אני מסביר לה שאני אוהב להיות בקדושה?

איך אני מסביר להורים שלי שאני מעדיף לוותר על יום של ביולויים בסרטים ובסירות מנוע בשביל יום שכולו תורה?

אני בעצמי לא יודע איך זה קרה לי, אבל ברגע שמתחילים עם התורה אי אפשר לצאת מזה, זה כיף לי, והם לא מבינים את זה, הם רוצים שאני אשקיע עוד בלימודים ( שאני כבר תלמיד די סבבה ), אמא שלי אמרה לי מקודם שהיא מעדיפה שאני אשקיע להיות בהייטק או ב8200 וכל מיני דברים כאלה בסגנון ושאני לא "אבזבז את הזמן שלי בתפילות", איך אני מסביר לה שביזבוז הזמן האמיתי זה הלימודים הרגילים? איך אני מסביר לה שללכת לתפילות ולשיעורים ולבית הכנסת זה מה שבאמת מביא שכר בעולם הזה ובעולם הבא? איך אני מסביר לה שהתורה ככל שאתה מזדקן יותר ולומד יותר ככה יש לך יותר פרנסה?

אני טיפה עבוד עצות, בעיקר מנסה להמשיך להתחזק בסביבה הדי דוחה שלי, מצטער שזה טיפה ארוך, ואני באמת לא מנסה לעשות רושם על אף אחד ובמיוחד לא עליך הרב, אבל אני לא יודע מה לעשות, אם תוכל לתת לי כמה עצות מאוד אעריך את זה, תודה רבה מראש.

אנונימי.

תשובה