שאלה
לכבוד הרב שלום!
רציתי להגיד לך תודה רבה על התשובה.
אני מאוד מסכימה עם מה שאמרת אבל זה מאוד קשה לי לנסות לשכוח אותו כי אני רואה אותו הרבה וכבר ניסיתי כמה פעמימ לרדת ממנו כי חשבתי שזה רק הדלקות אבל מסתבר שלא אנחנו אוהבים וזה בדוק. גם ההורים שלי דיברו איתי על מה שכתבת אבל זה לא הלך אני מרגישה שזה החצי השני שלי אני לא יכולה בלעדיו אני מרגישה משהו חסר. מה אפשר לעשות? כלום???!!!
תשובה
ב"ה
ברכה ושלום.
אני מבין שאת מתכוונת ל:
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=19771
ושם כתבת שאת בת 16 וחצי.
אני חוזר שוב על מה שכתבתי לך:
את צריכה לקבל את ההחלטה ולקחת אחריות.
לא אבא,
לא אמא,
לא המורה,
לא חברות,
לא הרב,
**רק את.
ובכן...
האם את מעוניינת בקשר?
האם את יודעת את ההשלכות של הקשר ?
את כותבת שאת מאוהבת .זו הרגשה בריאה!
אך כדי לבטא אהבה זו יתכן מאוד שאת והוא תגיעו למצבים אסורים וחמורים!
מי אמר שכן? מי אמר שלא?
או שכן או שלא מה שבטוח אולי וגם זה מוטל בספק. כי דרכו של קשר שהוא הולך ומתחזק הולך ומשתבח הולך ומשתפר זה יכול לקחת קצת זמן או הרבה זמן אבל הקשר יתהדק.ואין אפוטרופוס.
היכן עובר הגבול בקשר כזה בין מותר לאסור?
האם את והוא יכולים מסוגלים לעמוד בפני פיתויים ?
או כן או לא ואין שום קבלות .
ולכן בכאלה ספקות למה לך להכנס ולהכניס את עצמך למבוכה ולניסיונות שאולי אולי תעמדו בהם.
בשלב זה של חייך את צריכה להתגבר על הרגש הזה
ו"לשמור " אותו ל "בבוא בזמן".
את כעת בתקופה של לימודים.עוד מעט יבואו הבגרויות.
אז למה לך להשקיע את האישיות שלך בחברות עם בן כשאין לך מטרה.זה לא הזמן כעת.
בשלב זה את צריכה:
להשקיע בעצמך ,
לפתח את האישיות שלך,
לעבוד על המידות שלך.
לעסוק בתחביבים בזמנך הפנוי (ולא לסגור את הזמן לפגישות עוורות עם הבחור )
וכשיגיע הזמן, השם יעזור לך להפגש איתו (?)
כי אם הוא האיש שלך אין לך מה לפחד אף אחת לא תתחתן איתו.רק את.
אז למה למהר?
בברכה,
עוזיאל