שאלה
מס' שאלות בנוגע לפרשת בשלח:
א.מדוע כשכותב התורה כותב על קריעת ים סוף-מקצר במאורע מבחינת מבטו,ואילו בשירת הים מאריך?
ב.על הנ"ל-אם תגיד שד' רוצה שברואיו יספרו בכבודו-הרי שלא היה עליו לכתוב על קריעת הים-כי אם פס' אחד!
ג.חז"ל אמרו:ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל בן בוזי-לא מצאתי מפרשים העומדים על השאלה שעלתה בי-מה ראתה?
ד.בכל המקרים שמלכים מתו-מסופר מה קרה להם-ועל פרעה, שאולי סביבו סבבו כל המאורעות-לא מסופר מה קרה לו!-מדוע, ומה קרה לו?
ה.רש"י,פרק יד' פס' יב',מפרש שבכוונה נכתבה המילה בשורוק,ומפרש. לא הבנתי איך כוונת המלה הייתה משתנית אלמלי היה נכתב בחולם?
ו.רש"י,פרק טו' פס' כה', אומר שם, אילו מצוות קבלו במרה-"כדי שיתעסקו בהם"-וכי איך יוכלו להתעסק במצוות פרה אדומה-אם היא אחת מהמצוות הסתומות?
אני מודה לך מראש על התשובות!
תשובה
בס"ד
א- כי היו הרבה ניסים לעם ישראל לפני קריעת הים וגם אחריו. אבל המיוחד בקריעת ים סוף הוא שבני ישראל היו צריכים כולם להיות שותפים בפעולה. להכנס לתוך הים כשהוא עדין מלא מים.
הם היו צריכים להראות שותפות שלא היתה כל כך ביציאת מצרים.
שותפות זו מתבטאת גם בסיום - בשירת הים. נ"ל שלכן ההדגש כפי שכתבת.
ב- סיפור הקריעה מדגיש את השותפות המעשית של משה ובני ישראל בכל התהליך. לא תפילה בלבד אלא מסע לתוך הים. ביטוי של אמונה גדולה.
ג- מעשה מרכבה - כל חכמת הקבלה. הדרך שבה הקב"ה מנהיג את העולם. כל זה לעומת "מעשה בראשית" שבו מתואר איך נברא העולם כאן מתואר איך הקב"ה מנהיג אותו כמו סוס את מרכבתו.
ד- כי המהות הרוחנית של פרעה לא כלתה מהעולם. וכל המלכים העריצים שבאו אחריו בכל העולם היו למעשה התפרטות רוחנית שלו. חכמינו אמרו שהוא לא מת. ואנילא יודע האם הכוונה לא מת פיזי או רוחני אבל זה לא משנה. המהות הפרעונית נשארה ויציאת מצרים עדיין לא הושלמה כליל.
ה- יש לכל מצוה צד מעשי וצד עיוני. הצד העיוני הוא עמוק מאוד. אבל הצד המעשי הוא ידוע ופשוט ומופיע בכל ספרי ההלכה.
בהצלחה
) כ.