שאלה
שלום וברכה,
מימי לא הבנתי את הענין שלפי חלק מהשיטות, (וכתב המשנ"ב שכן נראה דעת שו"ע ורמ"א) אסור לשתות לאחר כוס רביעית שום משקה למעט מים, בכדי שישאר טעם מצה בפיו.
אם הטעם שלא יראה כמוסיף על הכוסות ולכן אסור דוקא יין, ניחא, וניתן לשמוע זאת.
אבל מהיכן צץ הענין של טעם מצה ואף אם כן, לכאו' לאחר חצי שעה שוב מותר לשתות הכל לפי כל הטעמים, שהרי אין לאף אחד כבר שום טעם מצה, וגם לא יראה כמוסיף על הכוסות לאחר שסיים וקם מהשולחן. אשמח אם לרב יש תובנה מה הפשט טעם מצה בפיו.
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
שלום וברכה
דין מיוחד של שמירת טעם המצה נעוץ בדברי המשנה "אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן".
לאמור: נקבע אכן דין מיוחד של שמירת טעם המצה.
ומכוחו נולדו כל ההלכות הקשורות בכך.
כל טוב