שאלה
שלום כבוד הרב,
רציתי לשאול שאלה לגבי המשפחה שלי.
יש לי אח מתמודד נפש, עם מחלה ידועה. שאלנו לגביו על פסח ורק פוסק הלכה טען בפנינו שהוא פטור מכל המצוות ולא צריך ללחוץ עליו שלא לאכול במקומות של חמץ בפסח. העניין הוא , שאם יגידו לו ויתעקשו איתו לא לשתות או לאכול במקום חמץ סביר שהוא יסכים. לעיתים מתעקש מסיבות כאלה ואחרות אבל לא כפרנציפ שלא לאכול כשר בפסח.
אבל זו לא הנקודה..
אמא שלי, אחרי סיג ושיח איתו, אמרה לו ללכת לשתות בקפה כלשהו , שאני כמעט בטוח במאה אחוז שאין שם כשרות לפסח(פותחים בשבתות), זה לאחר שהוא לא מתנגד כלל ללכת למקום אחר, יתכן שבגלל המרחק הוא לא הלך. הנקודה והשאלה הכי חשובה שלי כעת היא כזאת:
הכל טוב ויפה, הוא הלך ושתה, הדין לגביו שונה ואני מבין את זה.
אבל איך לא עלה על דעת הרב , או על דעתם עצמם , שהבחור אומנם ישתה ויאכל בחוץ,
אך מה תועלת בזה אם הוא בא אלינו ובסוף שותה ואוכל בסכו"ם וכו' ? האין זה "מטריף" את הכלים? או שמא אני טועה טעות גמורה והצדק עימם?
אני אישית בכלל לא אוכל איתם בפסח, אבל כואב לי עליהם.
זו משפחה שמאוד מקפידה וחוששת מכל דבר קטן, ופה הם לא נותנים את הדעת.
יתכן שיכלתי לשאול את השאלה הזו בצורה אחרת, רק לשאול וזהו.
אבל מסתבר שזה גם סוג של פריקה.. אני מתנצל מראש...
אודה לתשובת הרב
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
שלום וברכה
ומועדים לשמחה,
לשאלה שאתה שואל יש הרבה מאוד היבטים.
אני מתייחס רק להיבט שאתה עצמך בקשת להתמקד בו:
העובדה שהוא אכל חמץ אינה מטריפה את הכלים שלכם בשום הקשר.
פה שאכל חמץ, גם אם זה היה באיסור מוחלט – אינו אוסר את הכלים לאחר מכן.
לכן, מבחינת ההיבט הזה – אין לך מה להיות מוטרד.
כל טוב